בואו לרקוד עמנו באחד מהסניפים ברחבי הארץ
תל אביבי מרכז, תל אביב צפון (רמת אביב), הרצליה וירושלים. בקרוב סניפים חדשים!

ריקוד אירי - שיעורי בוקר
ימי שישי, 9:30-11:00, סטודיו "דאנסיטי", רח' סוקולוב 22, הרצליה.



עברנו לסטודיו חדש ומקסים ברמת אביב!
הסטודיו חדיש ומאובזר ברצפה נוחה למחול, מערכת שמע מתקדמת, ציוד ספורט מגוון ואווירה כייפית. מוזמנים להתרשם!

מורה מוסמכת ראשונה בארץ לקונגרס המורים לריקוד אירי
נועה פיטליק עברה את בחינות ההסמכה בהוראת הריקוד האירי וכיום היא המורה המוסמכת הראשונה בישראל מטעם "קונגרס המורים לריקוד אירי".

שיעורי ריקוד אירי של "רינקא"
לפרטים הקליקו כאן

אודות
ריקוד אירי
חדשות האתר
גלרית תמונות
גלרית וידאו
צור קשר

היסטוריה

שתף |
ריקוד אירי | היסטוריה | ריקודים ומנגינות | תחרויות | תלבושות | סוגי נעליים |

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת
קיימות מעט מאוד התייחסויות לריקוד אירי בהיסטוריה העתיקה. הסברה הרווחת היא שהריקוד האירי הוא אסופה של ריקודי עם שונים שהגיעו לאירלנד מרחבי אירופה ע"י כובשים ופולשים, והותכו לכדי צורת ריקוד חדשה ונבדלת. ישנם מספר מקורות המעידים על ריקודים טקסיים שביצעו הדרואידים (נזירים קלטיים קדמונים) כחלק מטקסים דתיים. ריקודים אלו, אשר באו לפאר את העצים והשמש, היו "ריקודים עגולים" (Round Dances), אשר את מבניהם ניתן לזהות גם כיום בריקודים איריים וכן בריקודי עם אחרים ברחבי אירופה.

הכיבוש האנגלו-נורמאני במאה ה-12 הביא עימו לאירלנד דרכי תרבות חדשים, וביניהם גם ריקודים חדשים. ה-Carol, לדוגמא, היה ריקוד נורמאני שהפך פופולארי מאוד באירלנד עם פלישת האנגלו-נורמאנים ל"אי האזמרגד".
ריקודים איריים כגון ה- Hey, Rince Fada ו-Trenchmore מוזכרים לעיתים בכתבים מן המאה ה-16. ה-Trenchmore, ריקוד אירי כפרי ישן, הובא לחצר המלכה אליזבת ה-I ע"י הכובשים הבריטיים, שרקדו אותו בטירות שזה עתה נבנו. המלכה אליזבת ה-I היתה, ככל הנראה, חובבת ריקודים ומנגינות איריים. במכתב שכתב לה סיר הנרי סידני הוא מתאר בפניה את התרשמותו מהריקוד והרקדנים האירים שראה בגולווי (Galway), אירלנד: "They are beautiful, magnificently dressed and first class dancers"

ריקודי ה- sean-nos (באירית: "סגנון ישן") הם הצורה המוקדמת ביותר של ריקודים איריים כפי שאנו מכירים אותם כיום אשר מוזכרים באופן ברור בספרי ההיסטוריה. מדובר בריקודים הדורשים מיומנות רבה ונרקדים לרוב ללא ליווי. זהו סגנון פחות נוקשה של ריקוד אירי, ובו הידיים ופלג הגוף העליון, כמו גם עבודת הרגליים, חופשיים יותר. סגנון זה עדיין נרקד במקומות אחדים באירלנד, בעיקר ע"י זקני הארץ.
במאה ה-18 חלה ההשפעה החשובה ביותר על עולם הריקוד האירי בדמותם של ה- Dance Masters ("אדוני הריקוד"). מורים אלו, אשר מוצאם הגיאוגרפי לא לגמרי ברור, נדדו מכפר לכפר באירלנד ולימדו את תורת הריקוד האירי ולעיתים גם תחומים נוספים כגון ספורט וסייף. הנדידה בין מחוז למחוז ברחבי אירלנד נעשתה תוך כדי ציות לקוד אתי המכתיב כי כל מורה מלמד במחוז "שלו". מתוקף אופי תפקידם הנודד, הפיצו מורים אלו את תרבות הריקוד ברחבי האי, וכך לקחו ה-Dance Masters חלקמרכזי ביותר ביצירת ופיתוח הריקוד האירי כפי שאנו מכירים אותו כיום. ה-Dance Masters היו אנשים צבעוניים ותוססים, אשר נחשבו כמכובדים מאוד בקרב הקהילות אותם לימדו והשתכרו בהתאם. ישנן עדויות על "מלחמות ריקוד" שערכו ביניהם המורים במחוזות השונים; הם היו נפגשים בירידים שונים ומתחרים זה בזה בריקוד, לעיתים עד כדי תשישות מוחלטת. אט אט פיתחו ה-Dance Masters תרבות ריקוד משגשגת ופורחת ותרמו ליצירתם של ריקודים חדשים רבים אשר עדיין נרקדים כיום ברחבי אירלנד. אך לא רק את הפצת הריקוד ניתן לזקוף לזכותם של ה-Dance Masters; בנוסף, הם עידנו וליטשו את צעדי הריקוד האירי ופיתחו את עבודת הרגליים המפורסמת. מורים אלו היו בין המייסדים של ריקודי הקבוצה (Set ו- Ceili) המוכרים כיום, והם למעשה קיבעו את הריקודים הללו, שנחשבו עד אז כלקוחים מתרבויות שכנות, כאיריים לכל דבר.
היסטוריה מודרנית
ניתן לסמן את תחילת ההיסטוריה המודרנית של הריקוד האירי ב-1893, עם הקמת ה"ליגה הגאלית" (באירית: Conradh na Gaeilge) . ארגון זה עודד את התעוררותה מחדש של התרבות האירית לאחר שהבריטים דיכאו אותה במשך שנים רבות. למרות שעיסוקה העיקרי היה החייאת השפה האירית, היא עסקה וקידמה עוד תחומים של התרבות האירית, בכללם הריקוד האירי. אחת הפעולות שנקטה הליגה הגאלית היא קיום מסיבת ה-Ceili הראשונה בלונדון בשנת 1987. Ceili, מילה אירית שפירושה "מסיבה" או "מפגש חברתי", הוא מפגש שבו עוסקים בעיקר בריקודי קבוצות. מסיבות ה-Ceili היוו בזמנו במה מעליה יכלו האירים, או זרים ממוצא אירי, ל"הצהיר" בפומבי על היותם אירים ולחגוג את תרבותם. הליגה הגאלית קידמה את הריקוד האירי בפסטיבלים (באירית: Feisanna) וירידים, בהם התקיימו תחרויות בכל תחומי התרבות האירית: ריקוד, שירה, תחרויות שפה וספורט. בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה החלו להיווצר בתי ספר לריקוד אירי, אשר העבירו שיעורים מסודרים לתלמידים וכך עזרו במיסוד הריקוד האירי. הקמת הליגה הגאלית סימנה את תחילת התפתחות הריקוד האירי והתפשטותו כעיסוק פופולארי באירלנד. עם הקמתם של בתי הספר התפתח צורך לרכז את התחום בצורה מסודרת, וכך הוקמו במהלך השנים אירגונים שונים שמטרתם היתה לרכז סמכויות בתחום.
 Lord of the Dance-ו Riverdance
מהפך חשוב נוסף בריקוד האירי התחולל כמאה שנים אחרי הקמת הליגה הגאלית. השנה היא 1994. בפסקת המחצית בתחרות האירוויזיון, שנערכה באותה שנה באירלנד, מופיעה קבוצת רקדנים איריים ובראשם מייקל פלאטלי. ההופעה החדשנית, אשר עוד לא נראה כמותה לא באירלנד ולא בעולם, כובשת מיליוני צופים ועושה היסטוריה. מן הקטע הקצר בהפסקה של תחרות האירוויזיון צמחה הופעה באורך מלא בשם Riverdance, אשר כבשה מילניו צופים בתיאטראות ברחבי העולם. אחרי Riverdance הגיעה הופעת ריקוד אירי נוספת בשם Lord of the Dance אשר הצליחה לשחזר את הצלחתה של הופעת האחות שלה Riverdance. הופעות אלו, אשר פישטו את הריקוד האירי והפכו אותו לנוצץ ומושך יותר, מיקמו את הריקוד באור הזרקורים הבינלאומי ומשכו תשומת לב רבה מצד אנשים בכל הגילאים ומכל רחבי העולם. בתקופה שלאחר השקת ההופעות וגם שנים רבות אחריה נרשמה התעניינות מפתיעה בריקוד האירי ורבים נהרו אל בתי הספר והשיעורים. הופעות אלו חוללו מהפכים רבים גם בתוך הריקוד האירי עצמו: החל משימוש בצעדים חדשים ואתלטיים יותר וכלה בפיתוח ומודרניזציה של התלבושות המסורתיות.
הריקוד האירי הוא מסורת עתיקת יומין ששרדה את תהפוכות הזמן וכיום היא חיה ובועטת כתמיד. זהו עולם עשיר ומגוון אשר שומר על מאפייניו העתיקים: הוא עדיין משמש כריקוד חברתי לכל דבר הנרקד במסיבות, ותלמידים רבים ממשיכים להתמחות בו מגיל צעיר ועד בגרות.
 
אירגונים
ה- An Coimisiun le Rinci Gaelacha הוא הארגון הראשון שהוקם בעולם לריקוד אירי. כיום, זה הארגון הגדול והנחשב בעולם לריקוד אירי ובמסגרתו מתקיימת אליפות העולם לריקוד אירי מידי שנה. מורים מוסמכים מטעם הארגון פועלים בכל רחבי העולם: אירלנד, ארצות- הברית, אנגליה, סקוטלנד, אוסטרליה, ניו-זילנד, במדינות רבות באירופה וביניהן ישראל. תולדות הארגון: בלבול וחוסר העקביות שאיפיינו את ניהול תחרויות הריקוד האירי הובילו למריבות מרות בין מורים ובתי ספר שונים, עד שאותם מורים קראו להקים ארגון שישליט סדר ויסנכרן בין בתי הספר השונים. בשנת 1925 הקימה הליגה הגאלית ועדה שמטרתה היתה לחקור את מצב הריקוד האירי באותה תקופה. הועדה, שכונתה Dance Commission, הציעה בשנת 1931 על הקמתו של גוף שמטרתו הבלעדית תהיה לקדם את תחום הריקוד האירי ולאגד תחתו מורים, שופטים, מארגני תחרויות ורקדנים. ההמלצה התקבלה ע"י הליגה הגאלית, והוחלט שהועדה המייעצת תהיה המתאימה ביותר ליישום ההצעה. כך הוקם האירגון הגדול בעולם לריקוד אירי, המתקרא עד היום "הועדה לריקוד אירי" (תרגום חופשי מאירית). עד שנת 1950 פעלה "הועדה לריקוד אירי" בעיקר בתחומי אירלנד, אולם החל משנה זו היא התפשטה גם לארה"ב, קנדה ולשאר מדינות העולם.
יש לציין שקיימים עוד אירגוני ריקוד אירי, הפועלים במקומות שונים בעולם, אולם הארגון המצויין מעלה הוא הגדול שבהם.‏
 
הריקוד האירי הוא מסורת עתיקת יומין ששרדה את תהפוכות הזמן וכיום היא חיה ובועטת כתמיד. זהו עולם עשיר ומגוון אשר שומר על מאפייניו העתיקים: הוא עדיין משמש כריקוד חברתי לכל דבר הנרקד במסיבות, ותלמידים רבים ממשיכים להתמחות בו מגיל צעיר ועד בגרות.
© כל הזכויות שמורות 2006 ל רינקא - בית הספר לריקוד אירי
קידום באינטרנטשירות 10בניית אתריםקידום עסקים באינטרנט