בואו לרקוד עמנו באחד מהסניפים ברחבי הארץ
תל אביבי מרכז, תל אביב צפון (רמת אביב), הרצליה וירושלים. בקרוב סניפים חדשים!

ריקוד אירי - שיעורי בוקר
ימי שישי, 9:30-11:00, סטודיו "דאנסיטי", רח' סוקולוב 22, הרצליה.



עברנו לסטודיו חדש ומקסים ברמת אביב!
הסטודיו חדיש ומאובזר ברצפה נוחה למחול, מערכת שמע מתקדמת, ציוד ספורט מגוון ואווירה כייפית. מוזמנים להתרשם!

מורה מוסמכת ראשונה בארץ לקונגרס המורים לריקוד אירי
נועה פיטליק עברה את בחינות ההסמכה בהוראת הריקוד האירי וכיום היא המורה המוסמכת הראשונה בישראל מטעם "קונגרס המורים לריקוד אירי".

שיעורי ריקוד אירי של "רינקא"
לפרטים הקליקו כאן

אודות
ריקוד אירי
חדשות האתר
גלרית תמונות
גלרית וידאו
צור קשר
שתף |

סיקור הביקור הראשון של מורה מוסמכת לריקוד אירי בישראל

איפה מתחילים? איך מתחילים לספר על חלום שהתגשם?
אתם מבינים, הרעיון להביא לארץ מורה מוסמכת שתעביר פה שיעורים לכל החפץ בכך היה החלום שלי במשך זמן רב.

בחודש אפריל 2006 החלום התגשם.


אז איך זה קרה?

את ג'קלין לי אני מכירה כבר שנתיים. אני תלמידה שלה ושל אחותה בבית הספר שלהן בדבלין Scoil Rince Cill Easra. כבר זמן רב שאנחנו מדברות על האפשרות לארגן סדנאות בארץ, וזאת בעקבות הצמא האדיר שיש כאן לריקוד האירי ולצורך ללמוד אותו כראוי. אבל זה כל מה שזה היה בזמנו: דיבורים. יום אחד פשוט אמרתי לעצמי "למה לא?", ומכאן הדרך לגאולה היתה קצרה יחסית.
עוד באותו שבוע כרטיס הטיסה כבר נרכש.

יום שבת, ה-1 באפריל: ג'קלין מגיע לארץ

בשדה התעופה חשבתי שאני מתעלפת. זה מסוג הדברים שאתה יודע שהם קורים, אבל בכל זאת לא מאמין עד הסוף שהם נכונים. אולי מישהו מתכנן עלי מתיחת הראשון באפריל ממש מוצלחת?
אחד אחרי השני יצאו מהטרמינל אנשים שאינם ג'קלין, עד שג'קלין בכבודה ובעצמה פסעה, ארוזה בחסכוניות, לעברנו. שמחה והתרגשות טהורה.
המסע מתחיל.

יום ראשון, ה-2 באפריל: הסדנא ראשונה
שעות הערב המוקדמות ברעננה, וצפויה לנו הפתעה: אני יודעת שיש בישראל המון אנשים שאוהבים ריקוד אירי ורוצים ללמוד, אבל באמת שלא תיארתי לעצמי כמה! השיעור הראשון היה אמור להיות שיעור סמי-פרטי עם 3 בנות. מפה לשם התגלגלו העניינים כך שבסופו של דבר הינו שישה אנשים בשש רמות שונות! השיעור הכפיל את עצמו תוך דקות, ואין לכם מושג כמה זה נגע לליבי. הריכוז על פניהם של האנשים כשהם לומדים צעד, הסיפוק הענק הזה שנוזל מאנשים כשם לומדים משהו חדש ולומדים אותו כמו שצריך; זהו מראה שהוא בלתי יסולא בפז בעיני. זו הייתה ללא ספק יריית פתיחה נפלאה לביקור של ג'קלין.

יום שני, ה-3 באפריל: The boys are back in town
ביום שני שמנו פעמינו לסטודיו אחר ברעננה שם חיכו לנו 7 תלמידים, כולם עם נסיון מסוים בתחום המחול בכלל והריקוד האירי בפרט. מלבד הסיפוק הרגיל שמורה מפיק משיעור עם 7 תלמידים מוכשרים ומתקדמים יחסית, היה עוד משהו מיוחד בשיעור: מחצית ממנו היו בנים. שיעור עם 7 תלמידים שמחציתם בנים הוא לא דבר רגיל במיוחד, לא בארץ ולא באירלנד. ג'קלין שמחה כמו ילדה בחג המולד; "אני חושבת שאף פעם לא היו לי 4 בנים בשיעור!!!", והיא אכן השקיעה בהם תשומת לב מיוחדת וחיברה להם צעדים מורכבים ומעניינים במיוחד (הרבה Clicks!). הבנים, מצידם, עבדו קשה מאוד ויצאו מהשיעור עם הרבה חומר להתאמן עליו.

יום חמישי, ה-6 באפריל
השיעור הראשון של היום היה זה שהתקיים בבית הספר למחול של שולמית בכפר-סבא ויועד לבני נוער וילדים. למעשה, מדובר בסדנא המורכבת משלושה שיעורים שהתפרסו על פני שלושה ימים. השיעור הורכב מקהל מעורב של ילדות בנות 12-13 ונערות בנות 15-18. הבנות, הבאות מרקע של בלט קלאסי וג'אז, תפסו מהר את הבסיס של הריקוד האירי והפגינו פוטנציאל אדיר לעתיד.
בהמשך היום התקיימו כמה שיעורים סגורים, ובערב נסעו למשכנו של Irish Dance Israel או "המרכז לריקוד אירי", שם חיכו לנו רקדנים מהלהקה הייצוגית הפועלת במקום. ג'קלין עבדה על טכניקה בעיקר, ושמה דגש נחוץ על יישומה בצעדים החדשים שהיא לימדה אותם. הרקדנים למדו Reel שלם אחד וצעד מ-Heavy Jig. זאת הייתה סדנא מפרכת של שעתיים שבסיומה הדגימו לנו חברי הלהקה ריקוד מהרפרטואר שלהם (או מהרפרטואר של Riverdance למעשה..).

יום שישי, ה-7 באפריל
אההה, סוף השבוע! מנוחה לרגליים דואבות ולברכיים שעברו טירונות קלה.
במהלך הביקור, סופי השבוע שלנו הוקדשו למנוחה המתבקשת אחרי שבוע ארוך של ריקוד (כמעט) בלתי פוסק. את סוף השבוע הראשון של ג'קלין בארץ בילינו באיזור הצפון, היפה במיוחד בתקופה זו של השנה (לא לפני שדרשנו וקיבלנו שיעור כפול בבוקר יום שישי. אין דרך נפלאה יותר לקבל את השבת מלרקוד לכבודה).

יום ראשון, ה-9 באפריל:
הבוקר של יום ראשון עבר עלינו בסדנא מעניינת בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין. תלמידות ממגמת המחול המהוללת בבית הספר הגיעו במיוחד (!) ביום חופשה על מנת להשתתף בסדנא. הרקדניות למדו מספר ריקודים בסיסיים, כמו גם ריקודי קבוצה, וקינחו בהרצאה והסבר קצרים על הריקוד האירי והתפתחותו במשך השנים מפי ג'קלין.
בהמשך היום: השיעור השני בסדנא לבני נוער ושיעורים סגורים.


יום שלישי ה-11 באפריל:
הבוקר של יום שלישי הוקדש במלואו לביקור במוזיאון "יד ושם" המחודש. חוויה קשה, מסחררת, אבל חיונית לחלוטין, לדעתי, בכל ביקור של אורח מחו"ל. ב"יד ושם" השכילו לתכנן את התערוכה המחודשת בדרך שלא מותירה מקום לדמיון, עם עדויות מצולמות מצמררות ופריטים אותנטיים מפחידים, שתשאיר אפילו את אחרון התיירים האדישים בסערת רגשות.
לא אפרט, אבל גם לג'קלין, גם לי וגם לנעמי פ. שהצטרפה לביקור לקח זמן להתאושש. ניתן רק לציין שהרגשתי מאוד כבדה בשיעור באותו ערב...

אחרי שיעור סגור שהתקיים בסטודיו, החלה סדנא מהגדולות שהתקיימה בביקור זה בארץ; 17 נערים ונערות השתתפו בה ועבדו על טכניקה, למדו ריקוד Ceili ו- Hornpipe אחד. בניגוד ליום הקודם, בו התנסתה ג'קלין בלימוד בלרינות צעירות ב"תלמה ילין" ביום הקודם, הפעם עיקר הקהל היו רקדני סטפס אמריקאי. אגב בלרינות, לי תמיד היה הרושם שלאנשים עם רקע בבלט קלאסי יהיה קל יותר לקלוט צעדים וטכניקה של ריקוד אירי, אך לא כך הדבר. מסתבר שהטכניקה הקלאסית היא כל כל דומיננטית, שקשה להתנער ממנה כשלומדים ריקוד אירי (בעיקר קשה להפטר מהפלייה ומהצורך להשתמש בידיים).אולם, דבר אחד שהבלט תורם בו לריקוד האירי הוא הPlacings- מיקום כפות הרגליים, שהוא די דומה בשני הסגנונות. לעומת הבלרינות, רקדני סטפס אמריקאי קולטים מהר יותר את הצעדים המורכבים ואת הקצב, אבל מתקשים ב Placings... ככה זה בחיים, לכל דבר יש חסרונות ויתרונות.

יום רביעי, ה-12 באפריל: ערב פסח!
סדר (כמעט) כהלכתו בילתה ג'קלין איתי ועם משפחתי, והיא אפילו קראה בהגדה (מתורגמת לאנגלית, כמובן) ואכלה חרוסת ומצות.

יום חמישי, ה-13 באפריל:
החלק הראשון של היום הוקדש כולו למנוחה מבורכת. כפות הרגליים דרשו וקיבלו הגבהה ופינוקים.
בערב שבנו ל Irish Dance Israel, אך הפעם פגשנו את התלמידים, ולא את חברי הלהקה. זאת הייתה אחת הסדנאות הפוריות בביקור שכן התלמידים הספיקו ללמוד כ-3 ריקודים כמעט מלאים.
בסוף השיעור גם זכינו להדגמה של החומר הנלמד אצלם בשיעורים השוטפים.

יום שישי-שבת

את סוף השבוע השני והאחרון של ג'קלין בארץ (לביקור זה) ניצלנו על מנת להכיר את ירושלים ולטייל בנופי הדרום המרהיבים.
בערב שבת הלכנו לצפות בהופעה החדשה והמופלאה של מיומנה ודיויד ברוזה, "בחונטוס", שהתגלתה כבחירה המושלמת עבור ג'קלין. תבינו, ג'קלין אוהבת קצב. היא אוהבת קצב ברור ומעניין, רצוי שיש בו קצת נשמה. "מיומנה" סיפקו בדיוק את זה.
"It's all about the rhythm, you see".

יום ראשון, ה-16 באפריל
זהו, יום ראשון בבוקר הגיע, ואנחנו בדרך לשדה התעופה. באוטו שקט מוזר. כל הלמידה, הצעדים, הלמות הרגליים, הקפיצות, העבודה הקשה, הנעליים המשופשפות.. כל אלה התנקזו לכדי אותה נסיעה של 40 דקות לשדה התעופה. כל אחת הייתה שקועה במחשבות הפרטיות שלה, מסכמת בלב את השבועיים האחרונים, שהיו מופלאים בצורה שאי אפשר לתאר.
ישראל התגלתה בעיני בשבועיים האחרונים כבריכה ענקית של כשרון ופוטנציאל גולמיים שיש לעבד. גיליתי כאן אנשים שהריקוד האירי בשבילם הוא כמו סם, כמו אוויר לנשימה. גיליתי כאן אנשים שרוצים לרקוד, וכמהים ללמוד. ולאנשים האלה יש לי רק דבר אחד להגיד:

יישר כוח. ריקדו נכון וריקדו חזק.


ולחדשות הטובות: ההכנות לביקור הבא של ג'קלין בשנה הבאה כבר החלו! :)

פרסום ראשון :15/09/2009 16:57:11
עדכון אחרון :21/08/2011 12:02:24
© כל הזכויות שמורות 2006 ל רינקא - בית הספר לריקוד אירי
קידום באינטרנטשירות 10בניית אתריםקידום עסקים באינטרנט